אני הורה לאוריין, תלמידה עם דיסלקציה. אוריין נאבקה שנים בקריאה ובכתיבה, וסבלה מבושה גדולה ומביטחון עצמי נמוך. אבל הכל השתנה כשהייתה בת 13, כאשר התוודעתי לטכנולוגיות הזמינות בטלפון ובמחשב, שבעזרתן אפשר לשמוע טקסט ולהקליד בעזרת הדיבור. חייה, וחיינו, השתנו לבלי הכר וברצוני לשתף טכנולוגיות אלה עם הורים, תלמידים, מורים ומאבחנים.

בהיותי טכנולוג (מנהל פיתוח תוכנה) לא היססתי לבדוק את כל האפשרויות הזמינות בשוק כדי לעזור לבתי. מצאתי אתרים, שירותים ואפליקציות שונות, ולימדתי את בתי לשלב ביניהם כדי לזכות בעצמאות שכל כך ייחלה לה: לקרוא ולכתוב לבדה, להיות "בת-אוריין".

הטלפון הנייד הוא כלי העבודה המרכזי של אוריין, המאפשר הקראה של תכנים דיגיטליים (אינטרנט, ווצאפ, מסמכים), סריקה והקראה של חומר מצולם (דפי עבודה מבית הספר, תמונות באינסטגרם, וכו'), הקלדה קולית (דיבור לטקסט), הורדה ושמיעה של ספרי אודיו (בעיקר מהספרייה לעיוורים), ועוד. המחשב, לעומת זאת, משמש בעיקר לכתיבת עבודות ושיעורי בית - בעזרת הקלדה קולית, הקראת טקסט, תיקון איות, הפיכת ספרים דיגיטליים לקבצי אודיו, ועוד.

מאז אוריין לא מהססת יותר להתכתב עם חברותיה בווצאפ, לקרוא ספרים, לכתוב שירים ולגלוש באינטרנט.

רונן מיוחס

סיפור הדיסלקציה של אוריין – מכיתה א' ועד י"ב